#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לאכול אחר הסעודה המפסקת?	"יש בזה ג&#x27; שיטות, הראב&quot;ד ס&quot;ל דחל עליו התענית מן הסתם, הרמב&quot;ן ס&quot;ל דלא חל עליו התענית אפי&#x27; אם מקבלו בפירוש, אבל רוב ראשונים (רא&quot;ש וטור, רי&quot;ף) ס&quot;ל דאם קיבל עליו התענית חל, ואם לאו אינו חל, וכן קיי&quot;ל "	סימן תקנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) קיבל על עצמו התענית בלילה 2) קיבל התענית ע&quot;י תפילת ערבית [או הבדלה בשבת] 3) קיבל התענית במחשבה 4) סתם לא חשב כלום?	"1) הטור (סי&#x27; תקנ&quot;ו) משמע דהוי קבלת התענית ואסור מיד באכילה, והמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מדייק שהמחבר חולק עליו וס&quot;ל דאינו חל מיד, אבל המאמר מרדכי כתב דאפי&#x27; המחבר מודה דחל מיד (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק א&#x27;), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דאם אין כוונתו לקבלו מיד למה צריך לקבלו הלא בלא קבלתו הוא מצווה ועומד 2) כתב רע&quot;א דהוי קבלה מיד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&#x27;) 3) הרמ&quot;א כתב דאינו קבלה, אבל הב&quot;ח ס&quot;ל דהוי קבלה [ואסור בכל חוץ מנעילת הסנדל דאנו רואין שאינו חולץ מנעליו והוי כאילו התנה חוץ מנעילת סנדל (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;), והקשה הגר&quot;א דמפורש לקמן (סי&#x27; תקס&quot;ב סעי&#x27; ו&#x27;) דקבלת תענית בלב הוי קבלה, ותי&#x27; הליכות שלמה בשם הרב וינוגרד דהתם מיירי בקבלת תענית ממש דמהני כמו קרבן אבל הכא מיירי בתוספת תענית שיתחיל מבעוד יום ולזה צריך להוציא בשפתיו], ולפיכך כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דטוב להתנות בפירוש שאינו מקבל התענית (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) 4) כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ב&#x27;) דמעיקר הדין אינו קבלת תענית [ואפי&#x27; אם גמר בדעתו שלא לאכול עוד], אבל כתב המחה&quot;ש דטוב להתנות בפירוש [או במחשבה] שאינו מקבל התענית דכתב המג&quot;א לקמן (סי&#x27; תר&quot;ח) דיש מנהג לקבל התענית מיד אחר הסעודה המפסקת ולכן צריך להתנות להיפך שאינו מקבלו [אבל אצלנו אין לנו מנהג זה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)], ויש עוד טעם מפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) דיש לחוש שמא קיבל ושכח התענית, ולפיכך לכתחילה לעולם טוב להתנות [או פה או במחשבה, והוסיף הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דה&quot;ה אם דרכו בכך לאכול] שאינו מקבל התענית, ובשבת א&quot;צ להתנות אפי&#x27; לכתחילה דהרי אסור להראות עינוי בשבת ומסתמא לא נתכוין להפסיק לשם תענית (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקנג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מתחיל החמשה עינויים?	"כולם אסורים משקיעת החמה שהוא בין השמשות [ולא אמרינן ספק דרבנן לקולא כיון דמחמירים בה חומרות הרבה והוי כדברי קבלה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;), ונוהגין להחמיר אפי&#x27; לגבי ישיבה על הקרקע (עי&#x27; שלמת חיים סי&#x27; של&quot;ט, אג&quot;מ או&quot;ח ח&quot;ה סי&#x27; ט&#x27; אות ד&#x27;, שבט הלוי ח&quot;י סי&#x27; פ&quot;ג)], וא&quot;צ להוסיף מבעוד יום (שו&quot;ע, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן תקנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קיבל התענית קודם פלג המנחה?	"אינו קבלה ואינו אסור בהעינויים (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם רק קיבל מקצת העינויים?	"אינו אסור אלא מה שקיבל, וכן אם קיבל שלא לאכול בשר ויין מי&quot;ז תמוז אינו אסור ברחיצה (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן תקנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי חולצין המנעלים 1) בחול 2) בשבת?	"1) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם המהרי&quot;ל קודם שהולכין לביהכ&quot;נ, ובמקום גוים יחלצם בביהכ&quot;נ קודם ברכו (רמ&quot;א, פמ&quot;ג א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;), ואם מתפלל מעריב מאוחר צריך לחולצם משקיעת החמה (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) 2) הציבור חולצים אחר ברכו שלא להראות אבלות בשבת [ויזהרו שלא יגעו בהם בידים (מג&quot;א ס&quot;ק ו&#x27;), ובדיעבד ינקו במידי דמנקי דא&quot;א לרחוץ הידים {דיפסיד תפילה בציבור} (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)], והש&quot;ץ חולץ מנעליו קודם ברכו מפני הטירוף אבל צריך לומר ברוך המבדיל תחילה בלא שם ומלכות (רמ&quot;א, פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן תקנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר ללמוד תורה 1) בערב ט&#x27; באב בחול 2) בט&#x27; באב בשבת 3) בערב ט&#x27; באב בשבת?"	"1) הרמ&quot;א כתב דנוהגין שלא ללמוד ערב ט&#x27; באב מחצות ואילך [וביאר החת&quot;ס שלא יהרהר בליל ט&#x27; באב בענין שלמד ביום], אכן הט&quot;ז (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא המהרש&quot;ל שלמד אחר חצות, וכן התיר לאחרים ללמוד, והגר&quot;א (ס&quot;ק ח&#x27;) כתב דהוא חומרא יתירא, והמאמר מרדכי מאריך לבאר שהרמ&quot;א והמג&quot;א מחמירים בזה מפני שאפשר ללמוד הדברים הרעים אבל אין זה מספיק לנו שאין אדם לומד אלא מה שלבו חפץ ועינינו רואות כמה ת&quot;ח מתרשלים בלימוד התורה בדברים אלו, ואפי&#x27; בט&#x27; באב גופה ראוי להקל במקום אלו שמטיילין בשווקים ומשיחין שיחת חולין אבל למעשה א&quot;א להקל בזה כנגד ש&quot;ס ופוסקים אבל לגבי ערב ט&#x27; באב יש להקל, ומסיים דמי שמרגיש בעצמו שיוכל לדחוק וללמוד דברים המותרים ולא ימעט מפני זה בלימודו קודש יאמר לו ואחר כוונת הלב הן הדברים (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולכן), והמ&quot;ב (ס&quot;ק ח&#x27;) מסיים דהרוצה להקל בזה אין מוחין בידו, וכעין זה כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) והכנסת הגדולה ס&quot;ל דאסור ללמוד כל היום [אבל מותר לפלפל בדברים הרעים (כה&quot;ח ס&quot;ק י&quot;ז)], המהרי&quot;ל (סי&#x27; מ&quot;ד) ס&quot;ל דאסור ללמוד מחצות [ולפי הגרסא שבדרכ&quot;מ (סי&#x27; תקנ&quot;ד) ליכא ראיה מהו שיטת המהרי&quot;ל, והדגול מרבבה ר&quot;ל דאפי&#x27; לגרסת הדרכ&quot;מ ס&quot;ל להמהרי&quot;ל דאינו אסור אלא מחצות {וגרסא שלנו במהרי&quot;ל הוי מפורש דאסור מחצות}], והמהר&quot;ם לובלין ס&quot;ל דמותר כל יום השבת [דדוקא תשה&quot;מ אסור, והבו דלא הוסיף עלה], והמ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא כמה אחרונים דמחמירים מחצות ואילך אבל הכריע להקל אפי&#x27; אחר חצות בצירוף השיטות דמותר אפי&#x27; בימי החול (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;) 3) הרמ&quot;א ומג&quot;א (ס&quot;ק ז&#x27;) מחמירים מחצות ואילך [ולפיכך ס&quot;ל דאין אומרים פרקי אבות], וכן החמיר המהרי&quot;ל, אבל המהר&quot;ם לובלין והכנסת הגדולה מקילין, וה&quot;נ הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&#x27;) להקל ללמוד אחר חצות בצירוף השיטות דמותר לגמרי אפי&#x27; בימות החול"	סימן תקנג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטייל בערב ט&#x27; באב?"	"כתב הרמ&quot;א שאסור [ואינו מוזכר בטור ב&quot;י ודרכ&quot;מ], וכתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ב&#x27;) דהיינו כל היום, והוסיף השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) בשם הברכ&quot;י דהיינו אפי&#x27; בשבת, אכן הקובץ הלכות (פט&quot;ז סעי&#x27; ב&#x27;) ס&quot;ל דהאיסור טיול מיוסד על האיסור ת&quot;ת וממילא בערב ט&#x27; באב רק אסור לטייל מחצות ואילך, ע&quot;ש."	סימן תקנג סעיף ב		
